חאלד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשה של התובע לעיון חוזר בהחלטתו של ביהמ"ש מיום 11.11.10, במהלכו דחה ביהמ"ש את הבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי וכן ביטול ההחלטה מיום 11.11.10 עקב שינוי מהותי בנסיבות.

כנראה שהסאגה בתיק זה מסרבת להסתיים.

מדובר בתיק משנת 2008 שבמהלכו ניתנו ע"י ביהמ"ש החלטות מפורטות, לרבות ההחלטה מיום 11.11.10 שניתנה לאחר שמיעת עדותו של התובע בפניי ובמהלכה כתבתי בין השאר:

"בתאריך 5.2.09 נפל התובע ונחבל בכתפו. התובע לא פנה לטיפול רפואי אלא מס' ימים לאחר מכן וזאת לאחר שמצבו או מצב הכתף הוחמר על פי עדותו בביהמ"ש ושם התלונן על כאבים בכתף. בחנתי את המסמך הרפואי הראשון. אין בו איזכור כלשהו לגבי סחרחורות כגורם עובדתי נטען ע"י התובע שהביא לנפילה זו. בהמשך נבדק התובע מס' פעמים נוסף ובאף אחד מהפעמים לא הוזכר קיומה של סחרחורות כגורם לנפילה. אמנם התובע אינו רופא אך ניתן לצפות שכאשר הוא מתאר את הנפילה הוא יציין כי חש בסחרחורת או בחוסר שיווי משקל או אף בלחץ בראש אותו תיאר בבימ"ש ביום 11.11.10 כגורם לנפילה. המסמך הרפואי הראשון שבו קושר התובע את הסחרחורות לנפילה הינו מתאריך 26.1.10, כלומר אנו מדברים על פרק זמן של חצי שנה לאחר הנפילה שם בפני ד"ר סעיד ראיק, שהינו אורתופד כירורג מצוין בסעיף "תלונות" – לאחר חבלה בחודש מאי שנה שעברה אז מוסר שהיו לו סחרחורות וכתוצאה מכך נפל ונחבל בכתף. טוען ב"כ התובע בסיכומיו בסוגייה זו כי יש לתת אמון בגירסתו של התובע אשר מסר בפני גורמים רפואיים טרם פנייתו לד"ר ראיד אך הדבר לא נרשם כי סבל מסחרחורות. עם כל הכבוד להסבר זה ועדותו של התובע אינני נותן בה אמון. לא הוכח מבחינה עובדתית כלל כי התובע התלונן על הסחרחורות ו/או קשר בין הסחרחורות והנפילה. כל שהיה על התובע לציין בפני כל אחד מהרופאים שטיפל בו עד הגיעו לד"ר ראיד, כחצי שנה לאחר המקרה, כי סבל מסחרחורות. לא היה עליו אפילו לציין כי מדובר בקשר בין הסחרחורות לנפילה. התובע לא עשה כן ולכן לא ניתן לקשור בקשר סיבתי עובדתי בין הנפילה לבין אותם סחרחורות נטענות. אשר על כן, אני מקבל את טענת הנתבעת ומחריג את נושא הנפילה משנת 2009 למינויו של נוירולוג בתיק זה".

דע עקא כי החלטה מנומקת זו אשר הוציאה "מן המשחק" את הטענה לנכות אורתופדית עקב הפגיעה בכתף שנגרמה כתוצאה מנפילה עקב הסחרחורות היה יכול התובע, אילו רצה בכך, להגיש עליה בקשת רשות ערעור.

בסוף החלטתי זו מיניתי נוירולוג והוריתי לו אף להתייחס לשאלת המינוי בתחום האורתופדי.

הנוירולוג שמונה, ד"ר סולה, טען כי אין קשר סיבתי רפואי בין הסחרחורות ובין אירוע תאונת הדרכים ולמעשה שמט את הקרקע תחת תביעתו של התובע.

לטעמו גם לא היה מקום למינוי אורתופד.

לאחר חקירתו הנגדית של ד"ר סולה והגם שעמדתי בפני כתיבת פס"ד הגעתי לכלל הכרעה בהחלטה מנומקת ארוכה, כי יש מקום למנות נוירולוג אחר בתיק זה (מבלי לפסול את חוות דעתו של ד"ר סולה כפי שביקש התובע בסיכומיו) ומיניתי את פרופ' ירניצקי בתיק זה.

עלי לציין, כי אחת הסיבות המשמעותיות להחלטתי זו, היתה העובדה שבחקירתו הנגדית טען ד"ר סולה, כי לתובע יש אחוזי נכות בתיק זה בשיעור 10% בתחום הנוירולוגי אך אין קשר סיבתי רפואי בין הנכות ובין התאונה.

פרופ' ירניצקי קבע לתובע 5% נכות בתחום הנוירולוגי בגין סחרחורות ונחקר ארוכות על חוות דעתו ע"י ב"כ התובע.

כאן המקום לומר כי בהחלטתי המאוד מפורטת ביחס למינויו של פרופסור ירנצקי מיום 27.11.12, נתתי דעתי גם בסוגיית מינוי אורטופד, אשר במאמר מוסגר אציין כלל לא נתבקש על ידי התובע בסיכומיו. ודוק ביהמ"ש יכול היה שלא למנות מומחה נוסף בנוסף לד"ר סולה, אלא לתת פסק דין על בסיס סיכומי הצדדים, שם כלל לא נדרש היה מינוי של אורטופד. כתבתי בין השאר כך, ד"ר סולה כתב בחוות הדעת תחת הכותרת "קשר סיבתי": "אינני רואה קשר סיבתי כין תאונת הדרכים מיום 28.6.07 לאירועי "כמעט התעלפות". בשאלת מינוי מומחה בתחום האורטופדי אינני רואה צורך בכך, מלה של כתף לא קשורה לחבלה... אינני רואה קשר סיבתי בין תאונה משנת 2007 לנפילה בשנת 2009. בעניין אי הכושר הרפואי הנטען, אינני מתרשם מבעיה כלשהי שמונעת ממנו לעבוד אם כי אולי עם מגבלות מסוימות עקב אירועי נפילות". בסעיף "סיכום" בעמ' 4 לחוות דעתו, כתב המומחה: "אין ספק שמר חאלד תאופיק עבר תאונת דרכים בשנת 2007 עם חבלת צוואר ללא חבלת ראש ישירה וללא איבוד הכרה, נזק קל על פי כללי הרפואה. לא צויין שום ממצא חבלתי בבדיקות הדמיה מקיפות. התפתחות אירועי נפילות כמעט התעלפות וחבלות חלקי גוף שונים בעקבות נפילות הללו אינן קשורות לתאונה נדונה אלא לבעיות הספקת דם למח או הפרעות קצב לב. לא נותרה נכות לדעתי".

לאחר חקירתו הוגשה לי אותה בקשה לעיון חוזר לעניין מומחה אורתופדי.

בבקשתו שהוגשה מסביר התובע, כי פרופ' ירניצקי חזר והדגיש את הקשר הסיבתי הרפואי בין תאונת הדרכים נשוא תיק זה ובין התופעה של סחרחורות ובעקבותיה, כך טוען התובע, הנפילות שארעו לתובע.

לטעמו של התובע, הוא נתן הסבר מפורט והגיוני מדוע קשר את הסחרחורת לחבלת הצוואר והראש שהיו כתוצאה מתאונת הדרכים נשוא תיק זה.

בעמ' 10 לפרוטוקול ענה כי הסחרחורת שהופיעה אצל התובע לאחר התאונה וכתוצאה ממנה יכול בהחלט להביא לנפילות שארעו לתובע אחרי התאונה, כולל הנפילה מיום 21.11.07 במהלכה שבר את הצלעות. נפילה משנת 2009 בעקבותיה נפגע בכתף שמאל והנפילה מחודש 11/2010 בעקבותיה נפגע קשות בברך שמאל.

בנוסף טוען התובע, כי ביום 27.11.10 ועקב סחרחורת וכתוצאה ממנה, נפגע קשות בברך שמאל, נאלץ לעבור ארטוסקופיה ועד היום נמצא במעקב רפואי. לאור זאת ובמיוחד לאור הנפילה החדשה מיום 27.11.10 ועל מנת לעשות צדק, מתבקש ביהמ"ש לבטל את ההחלטה מיום 11.11.10 אשר החריגה את הנפילות כתוצאה מסחרחורות נטענות ובעטיין נגרם לתובע נזק אורתופדי לטענתו ולמנות אורתופד בתיק זה.

הנתבע מתנגדת מכל וכל לעיון החוזר ואף דורשת הטלת הוצאות משפט ראויות והולמות לאור התנהגותו של התובע.

הטעם היחיד לבקשה לעיון חוזר הוא כי גירסת התובע "שינוי מהותי בנסיבות" הבא לטענתו לאור חוות הדעת של ד"ר ירניצקי ולאור תשובות לשאלות הבהרה המתייחסות לנפילה החדשה מיום 27.11.10.